מחברת: עדינה מרקסמלווים ובני משפחה במערכת הבריאותכותרת משנה: למלווים ובני משפחה אין היום מעמד חוקי במערכת הבריאות. הגיעה העת לפתור בעיה זו.לאחר שהתמודדה עם חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק זכויות החולה, מערכת הבריאות נדרשת לטפל בסוגיית המלווים את החולה בשעה שהוא בא לקבל טיפול רפואי.הצורך של החולה במלווים נקבע הן על ידי החולה והן על ידי מערכת הבריאות. החולה זקוק למלווה לסיוע בצרכיו הפיזיים וכמתווך במשא ומתן עם הסגל הרפואי. הוא למעשה השלוח של החולה לסיוע בפעולות פיזיות הנדרשות מעצם היותו מטופל וגם כדי להשרות בו ביטחון. בעידן הרפואה המתוחכמת וצמצום התקנים, המלווה נעשה לשלוח גם של מערכת הבריאות. הוא המתרגם, המרגיע ולעתים גם נדרש לשמור על החולה בלילות במחלקות האשפוז.קבוצת מלווים אחרת היא בני המשפחה המטפלים בחולים כרוניים בביתם: פגועי מוח, חולים במחלות סרטן סופניות, חולי אלצהיימר וכאלה הנדרשים לדיאליזה. עם קבוצה זו נמנים גם עובדי סיעוד שאינם בני משפחה, אך עיקר העול הנפשי והפיזי נופל על בני המשפחה.למלווים ובני משפחה אין היום מעמד חוקי במערכת הבריאות אם המלווה אינו בא כוח החולה (כהגדרתו לפי חוק זכויות החולה) או אינו אפוטרופוסו. אין לקבוצת המלווים זכות לקבל מידע על "החולה שלהם" או להשמיע את דעתם, וזאת מתוך חשש להפרת הסודיות הרפואית. קבוצת המטפלים בקרוביהם החולים מוזנחת קשה בידי השירותים הקהילתיים. למרות פעילותם המקלה על מערכת הבריאות, אין הם מקבלים כל הכרה או סיוע פסיכולוגי-חברתי בהתמודדות עם מצוקותיהם.נראה שהגיעה השעה לפתור את הבעיה בדרך של חקיקה, אמנה או הכרזה של שר הבריאות, כדי למזער את הנזקים לחולים ולמערכת הבריאות.
